עמוס גזית נהג לנהל את העסק המשפחתי של הוריו (מגיל 11) כאשר אלה נאלצו להיעדר ממנו מסיבות בריאותיות, הוא נחל הצלחה גדולה במשימה זו. 
עם שחרורו משרות צבאי, נחוש לנהל עסק עצמאי חיפש עמוס אחר אופיו וייעודו של העסק העתידי. אחיו יהודה גזית ז"ל שהיה מהנדס הבטיחות הראשון בארץ וממייסדי "חמד", חיל המדע (הידוע היום בשם רפא"ל), מינוי שקיבל אישית מדוד בן גוריון, כיוון את עמוס לתחום ציוד המגן האישי.
יהודה, עליו השלום, הדריך את עמוס יבדל"א, ברזי עולם הבטיחות ונתן לו הלוואה של 400 לירות להקמת עסק לממכר ציוד בטיחות.

ב- 26.05.1958 הוקמה Amos Equipment Company.
עמוס אסף אגורה לאגורה בכדי לרכוש ציוד מגן אותו אסף מיצרנים שונים. כבר ביוני באותה השנה חיבר יהודה גזית את אחיו לחברה אותה הכיר כמובילה בתחום הבטיחות בעולם כבר אז – Dräger גרמניה. יחד עם Dräger החל עמוס מבסס עצמו כמוביל בפתרונות ובידע בתחום הבטיחות האישית בארץ והלך וצבר לקוחות. Dräger גם אפשרה לעמוס לפתח תחומים אשר לא היו קיימים בארץ באותה התקופה ולמעשה דחפה את עמוס להיות מוביל של חדשנות ושל טכנולוגיה. בעזרת Dräger מכר עמוס את תא הלחץ הגדול הראשון לנפגעי צלילה, אחריו נמכרו עשרות תאי לחץ קטנים, המשרתים אזרחים, חולים וחיילים עד היום.בשנת 1976 מכר עמוס לחיל הים תא לחץ ענק ומשוכלל שפועל עד היום לשביעות רצון החייל. התא הישן שנמכר ב- 1959 יצא "לגמלאות" ומוצג במוזיאון חיל הים בחיפה.

בסוף אוקטובר 1960 הגיע לארץ לראשונה מר F.VOIGT,  מנהל הייצוא של Dräger. ביקור זה הוליד פריצת דרך משמעותיות להמשך דרכה של עמוס גזית בע"מ - הוענקה לה באופן רשמי הסוכנות הבלעדית של חברת Dräger בישראל.  במהלך הביקור ביקש מר VOIGT לערוך ביקורים בבתי החולים, מה שגרם לעמוס לחשוש כי האורח המכובד חולה. הסיבה האמיתית התבררה כאשר הסביר מנהל הייצוא של דרגר, כי לחברתו חטיבה נוספת העוסקת בציוד רפואי.

עמוס למד כי חברת Dräger הינה חלוצה בעולם בתחום מכונות ההרדמה, ובעלת פטנט עולמי על וסת הלחץ (משנת 1889) ומובילה בשל כך גם את תחום ההנשמה, טיפול בילודים בעזרת אינקובאטורים וריאות ברזל להנשמת חולי פוליו. החיבור עם חברת Dräger חיזק את עמוס גזית בע"מ ונתן לה דחיפה קדימה. רשימת ההישגים של החברה הגיעה מתחומים רבים ומפתיעים לעיתים, אשר נבעו מחזון עיקש, יצירתיות והנכונות להקריב רבות למען הצלחתה.

בשנת 1961 עזרה החברה בתהליך ההקמה של חברת "מתכים" (לימים קמ"ג) וסיפקה בסודיות רבה מערכות כיבוי אש, ציוד להגנת כלי נשימה, גלוי גזים והגנה מפני קרינה.

בשנת 1962 תוכנן בניין האבן הראשון בבית החולים תל השומר כמחלקת יולדות ועמוס גזית הוזמן ע"י פרופ' חיים שיבא, מנכ"ל בית החולים, לבצע מהפיכה ולהביא טכנולוגיות מודרניות. בית החולים ליולדות היה הראשון במדינה שצויד במערכת אספקת גזים מרכזית לכל הבנין לרבות מחלקות האישפוז, וחדרי הניתוח צוידו ב-"בומים" לאספקת גזים וחשמל מהתקרה שסופקו ע" חברת Dräger, כמו גם ציוד ההרדמה, ההנשמה וההתאוששות.

26.05.1964 הינו יום חתונתם של עמוס ועדנה גזית. ביום זה הופיעו במשרדי החברה ד"ר ג'סמונד בירקהאן, מנהל מח' ההרדמה, ורעייתו דוריתי, אשר באו להשתתף בחתונה, ועימם הזמנה של 8 מכונות הרדמה תוצרת חברת Dräger לבית חולים רמב"ם בחיפה. גם במונחים של היום זוהי הזמנה יוצאת דופן, על אחת כמה וכמה במונחי התקופה. מרוב התרגשות קלחה השיחה עד שהגיעה שיחה זועמת מעדנה על כך שעמוס מאחר לחתונתו שלו.

שנת 1964 הייתה שנה מיוחדת לכלל ענף הטראומה במדינה הצעירה כאשר הוזמן עמוס ע"י ידידו, ד"ר ורנר ניסל, מנהל מחלקה כירורגית בבית החולים שערי צדק בירושלים ונשיא מגן דוד אדום ירושלים להשתתף בניתוח בו לראשונה בארץ בוצע קיבוע קשיח לשברים. ד"ר ניסל השתתף במספר סמינרים בעולם בנושא עד שהודרך ע"י פרופ' מרטין אלגובר, מ CHUR שהיה בין ממציאי השיטה וממייסדי קבוצת AO.

ד"ר ניסל חיבר עצם שבורה בעזרת פלטות וברגים המחוברים ישירות לעצם ואשר מאפשרים למטופל כבר אחרי 3-4 ימים, להתחיל לדרוך על הרגל במקום 4-6 שבועות וללא צורך לגבס את האבר הפגוע (דבר שקיצר משמעותית את תקופת ההחלמה, חסך ימי אשפוז, נתן חיבור אנטומי לאבר השבור וחסך פיזוטראפיה ממושכת). ד"ר ניסל ביקש את עמוס לפנות לחברת MATHYS ולהביא את הסוכנות ומוצריה ארצה, ואכן ב 15.05.1965 קיבלה עמוס גזית בע"מ את הסוכנות הבלעדית על מוצרי MATHYS והחלה בשיווקה בארץ.

מלחמת ששת הימים פרצה  בתאריך 5.6.1967 ועימה צרכים רבים בתחומי הלחימה וההגנה על האוכלוסיה. עמוס גזית, אשר שהה באירופה לצורך עסקים, קיבל טלפון בהול ממשרד הבטחון לדאוג למסכות ומסנני גז בכמות גדולה מאד וכן למערכות אב"כ למקלטים.

לאחר מלחמת ששת הימים שכבו פצועים רבים בבתי החולים בשיקום והחלמה ממושכים כתוצאה מפציעות שספגו במלחמה. למרות שעוד בשנת 1964 הוצגה בארץ שיטה חדשנית לטיפול בטראומה אורטופדית, השתמש בה רק ד"ר ניסל מבית חולים שערי צדק.

הצורך בפתרונות טובים ומהירים יותר, סדק את שמרנות האורטופדים בארץ ובחסות פרופ' רוזן, מניו-יורק, רוברט מטיס משוויץ, וורנר קריסטינאט מנהל היצוא של MATHYS שוויץ ועמוס גזית, נפתח בשנת 1968 בבית החולים "הדסה ירושלים" קורס AO ראשון בארץ ושני בעולם מחוץ לשוויץ. קורסים כאלו אורגנו ע"י חברת עמוס גזית בע"מ באופן תדיר מאז ונערכים באורח קבוע. שיטה זו מיושמת כיום בכל המחלקות האורטופדיות בארץ ומהווה את אחת התרומות הגדולות של חברת עמוס גזית לענף הרפואה.

במאי 1968, בתערוכה במילאנו, ראו האחים עמוס ויהודה גזית, מכשיר אשר שבה את ליבם. מכונת לב ריאה. המכונה הייתה מורכבת מאד והאחים התלבטו באם הם יכולים להתמודד עם מורכבותה הטכנית ותחזוקה המושלם. לבסוף הצהיר יהודה גזית ז"ל כי הוא מסוגל להתמודד עם מכונת ה- SARNS והם פנו למנהל המכירות, מר DICK SPENCER, מנהל המכירות של חברת SARNS הודיע לעמוס כי הסוכנות תהיה שלו בתנאי שתוך 4 חודשים הוא יבצע הזמנה של מכונה אחת. עמוס חזר לארץ ונסע ישר אל ד"ר מוריס לוי, מנהל מחלקת ניתוחי חזה בבית חולים בלינסון בפ"ת, שהזמין מיד את מכונת לב הריאה מעמוס גזית בע"מ. עד שנת 1998 SARNS שלטה שליטה מלאה בשוק הישראלי. מכונה זו שינתה את פני חדרי הניתוח במדינת ישראל והחדירה את טכניקת ניתוחי הלב הפתוח. המכונה הראשונה בארץ נמכרה ישירות ע"י SARANS ל-פרופ' חנוך מילביצקי מנהל מח' ניתוחי חזה בבית החולים "הדסה" עין כרם שהיה חלוץ מנתחי לב במדינה.

בדצמבר 1969 הגיע למשרד החברה תת אלוף דוד לסקוב וביקש מידע על מבער של חברת Dräger, המסוגל לחתוך פלדה בעובי של 300 מ"מ. החברה ייצרה בעבר מבערים שכאלה, ולמרות שמכרה את החטיבה הזו לא מכבר, עדיין היו ברשותה 8 יחידות. תא"ל לסקוב חתם על ההזמנה ובתנאי שיגיעו המבערים לארץ בתוך 10 ימים. המבערים הגיעו ושבוע מאוחר יותר דיווחו העיתונים כי צה"ל "הרים" מתקן רדאר בשלמותו מהאי שידואן הסמוך למצרים (היה זה ראדר רוסי ש"גילה" את מטוסינו במלחמת ההתשה וגרם להפלתם של רבים מהם). כוח של סיירת צנחנים בפיקודו של מתן וילנאי סחב את שמונת המבערים ששקלו כ 20 ק"ג כ"א על הגב לביצוע המשימה.

בשנת 1970 הביאה חברת עמוס גזית בע"מ לארץ טכנולוגיה מהפכנית בתחום הדיאליזה. חברת קורדיס בארה"ב המציאה את שיטת ה "Hollow Fiber" .
שיטה זו פישטה משמעותית את תהליך הדיאליזה והייתה בטוחה יותר מפני זיהומים והעברת מחלות.

לקראת סוף שנת 1971, פנה אדם בשם אל"מ נתקה ניר לפרופ' מרטין אלגובר מ-CHUR. מספר שנים קודם לכן בעת שלחם במלחמת ששת הימים נפצע קשה ומאז נותח 22 פעמים ונאלץ להשתמש בכסא גלגלים והוכרז ה- 100% נכה.
אל"מ ניר שמע על שיטתו של פרופ' אלגובר וחבריו ושלח לו סיכום מחלה וצילומים. האחרון הסכים לנתח את נתקה ללא תשלום. משרד הביטחון סירב לשלם את עלויות הטיסה והשהיה ונדרשה התערבותו הישרה של שר הביטחון משה דיין בכדי לסדר זאת. נתקה נותח בהצלחה פעמיים ונפרד מכסא הגלגלים.
במלחמת יום הכיפורים לחם נתקה ברמת הגולן, קיבל צל"ש והועלה לדרגת תת אלוף.

הקשר החזק עם פרופ' רוזן, AO ו- MATHYS קיבל ביטוי מיוחד, כאשר במלחמת יום הכיפורים, הגיע לארץ פרופ' רוזן (על חשבובנו) לארץ עם צוות רפואי שכלל: מרדים, כירורג כלי דם, פלסטיקאית ואחות אורטופדית חדר ניתוח, ושהה בבית החולים צפת במשך חודש וחצי ללא תשלום, כשהוא מדריך ומטפל בחולים ועוזר למנהל המחלקה האורטופדית, ידידו ד"ר דני רייס. במהלך המלחמה צלצל פרופ' אלגובר לעמוס בבהלה וטען כי שמע שביה"ח רבקה זיו בצפת הושמד בהפצצה. פרופ' אלגובר ביקש לברר מה שלום ידידו ד"ר דני רייס. לעמוס לקח מספר שעות לברר שהשמועה אינה נכונה וכי  ל-ד"ר רייס וצוותו שלום.
בזמן שלקח הברור, הודיע פרופ' אלגובר שהוחלט להעניק לביה"ח בצפת סיוע בהיקף של כ 120,000 פרנקים שוויצרים (במחירי ייצור) בציוד טראומה. המשלוח הגיע כעבור יומיים והיווה תרומה עצומה לטיפול בחיילינו במלחמה.

מלחמת יום הכיפורים רצופה בסיפורי גבורה מסוגים שונים, חברת דרגר ועמוס גזית בע"מ שוב הצליחו לחולל ניסים כאשר למרכז רפואי שיבא נדרשו בדחיפות 14 מכונות הרדמה (להסרת העור של הכווים "מחשופים בצריח"). הזמנה שבד"כ לוקחת חודשים לספק. מנכ"ל דרגר הפך את העולם  וסיפק בתוך 24 שעות (שישי, שבת) את המכונות הדרושות לטיפול בחיילים.

בתאריך 30.10.1989 נפטר יהודה גזית ז"ל ממחלת הסרטן.

מלחמת המפרץ הראשונה שהתחוללה בשנת 1991 מצאה את חברת עמוס גזית בע"מ מוכנה, כאשר בזמן המלחמה מכרה החברה אלפי מסכות ומסננים לצבא ולאזרחים. כ-3 חודשים לאחר המלחמה היה החלה מדינת ישראל למלא את המחסנים במסכות, ברדסים שמרטפים ובכ- 6,000,000  מסננים. בעצת רעיתו עדנה, ובהמלצת חברו האלוף (במיל.) אביהו בן נון, פנה עמוס גזית לרא"ל במילואים דן שומרון (שהיה יו"ר תע"ש), נפגש עימו והציג לו אופציה להיכנס בשותפות עם " דרגר " להקמת מפעל לייצור פילטרים למסכות הגז וציוד מגן נוסף. כעבור ימים אחדים יצאה משלחת מטעם תע"ש ביחד עם עמוס גזית לנהל מו"מ באירופה על הקמת מפעל משותף לייצור מסכות ומסננים בארץ.

בתאריך 29.10.1992  נחנך במצפה רמון מפעל חדיש ומודרני, בניהול תע"ש, כשעמוס גזית יושב במועצת המנהלים מטעם היצרנים ("דרגר").
מפעל זה ייצר למעלה מ 2,000,000 מסננים וכן ברדסים ושמרטפים.

ההיסטוריה של חברת עמוס גזית בע"מ שזורה בהיסטוריית המדינה והולכת יד ביד עם מאורעותיה.
היום בחברת עמוס גזית כ- 100 עובדים המועסקים ב 4 חטיבות שונות וממשיכים לספק, לקדם ולהדריך את עובדי, רופאי ואזרחי מדינת ישראל בטכנולוגיות חדשניות שעוזרות לכולנו להגיע הביתה אל משפחותינו בריאים.

  • על תרומתו לקידום האורטופדיה בישראל קיבל עמוס גזית ב-6.12.2000 אות יקיר כבוד מטעם האיגוד הישראלי לאורטופדיה עבור מפעל חיים.

בתעודה נכתב:
"THE ISRAELI ORTHOPEDIC ASSOCIATION, HEREBY DECLARES ITS THANKS TO MR. AMOS GAZIT, FOR HIS OUTSTANDING CONTRIBUTION TO ORTHOPEDIC SURGERY INISRAEL"

  • על תרומתו לקידום ההרדמה בישראל קיבל עמוס גזית ב 28 בספטמבר 2005 אות הוקרה מטעם אגוד המרדימים במדינה עבור תרומתו לקידום ענף ההרדמה בישראל.

בתעודה נכתב:
"IN APPRICIATOPN OF YOUR CONTINUED DEDICATION AND CONTRIBUTION TO THE FIELD OF ANESTHISIOLOGY IN ISRAEL"

  • על תרומתו לקידום הבטיחות במדינת ישראל, קיבל עמוס גזית במאי 2006, לוח הוקרה מטעם המוסד לבטיחות וגהות על מפעל חיים.

בתעודה נכתב:
"בהוקרה על שתוף הפעולה ותרומתך המקצועית המבורכת לקידום הבטיחות והבריאות במדינת ישראל".

.